בשבוע שעבר התקשר אלי מבוטח שעשה ביטוח בריאות במשרד שלנו. את השיחה המרגשת שלי איתו אני
לא יכול לשמור לעצמי. בדבריו הוא אמר: 'אני מסיים את השבוע הכי עמוס ומטלטל בחיי'. יש לו שמונה ילדים בבית, לאשתו גילו גידול במוח והכניסו אותה לניתוח מהרגע להרגע. פתאום הוא ובני משפחתו הבינו מה זה בית בלי אמא, כל הכביסות, הארוחות, הדאגה, אינם נעשים על-ידה, עמוד התווך של הבית.
תארו לכם מה זה בית מלא ילדים שצריכים להתארגן לבד לבית הספר, להכין לעצמם אוכל ולדאוג לתחזוקה
שוטפת של הבית, על כל צרכיו… 'עברנו שעות של אבחון, מעקב ודאגה עמוקה', ממשיך האיש לספר לי, 'בעודי משחזר עם מי דיברתי לאורך השבוע כדי להחזיק את הבית שלי ולדאוג לבריאותה של אשתי, הבזיקה בי המחשבה שאתה היית בין האנשים הבולטים שהחזיקו את הספינה המטלטלת של משפחתי ושלי. שמת לי קרש הצלה להיאחז בו כדי שהספינה לא תיטבע.
הבוקר התבשרנו שהניתוח עבר בהצלחה ואמרתי לעצמי שאתה מהראשונים שאני צריך להתקשר אליהם ולהודות'. מיד כשהמשפחה קיבלה את האבחון הם טופלו על ידינו בליווי מקצועי מקיף.
שמחנו להיות שם בשבילם, בין אם לזירוז התור ל- MRI מהרגע להרגע, בין אם זה התמיכה וההסבר 'בגובה
העיניים' על האפשרויות העומדות לפניהם ובין אם זה סיוע כלכלי נרחב. עצם העובדה שהוא היה מבוטח בביטוח בריאות סייעה לנו להשיג עבורו סיוע כלכלי לתקופה המאתגרת שהם עברו. הידיעה שאנחנו דואגים לכלכלת הבית בזמן שהוא טרוד ולחוץ בבריאות של אשתו, הורידה ממנו מעמסה רבה ואבן נגולה מעל ליבו. לא אתכחש. עבודתנו אינטנסיבית מאוד. עלינו לתת שירות לקהל לקוחות ענק. כל אחד והדרישות שלו, כל אחד והתיק הייחודי שצריך לטפל בו. הדבר היחיד שנותן לנו את הכוח להמשיך בכל המרץ ולדעת בידיעה ברורה שאנחנו עוסקים ב'אור' – הן שיחות הטלפון הללו כמו זו בפתח בדבריי. זוהי תחושת שליחות עצומה. זה הדלק שלנו. זה נותן לנו את הכוח.
יש לנו קושי תמידי בכל עולם ביטוחי בריאות. הקושי להגיע לאדם הזה שהכול זוהר לו. יש לו בית, משפחה, ילדים, עבודה. הוא לא מבין את הצורך העמוק בביטוח בריאות. אך אם ניקח לדוגמה את עולם הרכב – אנחנו נכנסים למוסך לעשות טיפול 'עשרת אלפים'. פתאום המוסכניק רואה שהמצב של הבלמים נוראי. עוד נסיעה אחת – ודוושת הבלם לא תיענה לנהג והוא עלול לעשות תאונה. המוסכניק יעמוד בגופו וימנע מאיתנו לצאת מהמוסך.
גם אם נגיד לו ש'אני בתקופה לחוצה', 'דבר איתי אחרי פסח', 'אבוא אחרי החגים, אני זוכר את זה. אכנס עוד כמה חודשים'. אין דבר כזה. כשהוא יודע שמדובר בעניינים של חיים ומוות – המוסכניק לא ישחק איתנו משחקים. הוא יגיד לנו: 'קח כסף לאוטובוס, עד שאני לא מסיים כאן אתה לא עולה לרכב'. לפעמים בסיטואציה הזאת אנחנו מרגישים 'מוסכניקים'. עולם הרפואה משתנה מהקצה לקצה. אנחנו רואים בעינינו אנשים נכנסים למחלקות אונקולוגיות וצריכים להשתמש בתרופות יקרות ערך שעשויות לעלות שמונים אלף שקלים לחודש, כגון תרופות ביולוגיות וכדומה. אלו סכומים שאולי נראים דמיוניים, אך לצערנו זוהי אמת לאמיתה.
סכומים אדירים שכאלה הינם גזר דין מוות כלכלי למשפחה, זה עשוי לפרק משפחות כפשוטו. אי אפשר לדעת למשך כמה זמן בן המשפחה יצטרך את התרופה. חצי שנה? שנה? איך הם יצליחו לחיות כך? ונניח רגע לנושא הכלכלי החשוב בצד, ומה עם אותם אנשים שמקבלים טיפולים פחות טובים רק בגלל שאין להם את הכסף?
זה עשוי להישמע לא הגיוני, אך בפועל זה קורה הרבה. ברגע שאין ביטוח מתאים, הרופא עלול לא להציע אפילו את הטיפול היקר ומציל החיים. הם מתפשרים על איכות הטיפול שלהם, מה שמשליך בפועל שהם מתפשרים על החיים שלהם. וכמו במוסך – כך גם אנחנו. לעיתים אנחנו צריכים לעצור אנשים בגופנו ולהסביר להם את החשיבות העצומה של ביטוח בריאות. לא מדובר כאן במותרות. לא מדובר כאן ב'אקסטרה' ביטוח משלים. זהו מוצר הכרחי ונחוץ.
כמי שחיים את הנושא בתודעת שליחות עמוקה, בחרנו במשרד לעשות עלון מיוחד בנושא על מנת להעלות את המודעות ולהדהד עד כמה שאנחנו יכולים: יום אחד הביטוח הזה יכול להציל לכם את המשפחה. שלך, של אח שלך, של הגיס שלך, או חבר טוב שהראית לו את המגזין.
השקענו משאבים רבים במגזין וזאת במטרה אחת: להנגיש לכם את הידע המקיף והמקצועי ביותר בתחום בבהירות. השקיעו זמן לקריאה, וודאו שאתם מבינים את החומרים ותשכילו לבחור נכון. זה הזמן לקחת אחריות ולדאוג לך ולבני משפחתך.
אאחל לכם מעומק לב בריאות ושמחה
ושתפגשו אותי תמיד רק בבשורות טובות
מנדי גפנר
רק עכשיו בימי המרתון יש לכם את האפשרות להצטרף ולקבל את כל הכיסויים ברבע מחיר